Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 131a
בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ, וְהָכָא בָּתִּים — אִיכָּא, חֲצֵרוֹת — לֵיכָּא. כִּי לֹא עֵירְבוּ נָמֵי, לֶיחְזִינְהוּ לְהָנֵי בָּתִּים כְּמַאן דִּסְתִימִי דָּמוּ, וַחֲצֵרוֹת אִיכָּא וּבָתִּים — לֵיכָּא!
Traduction
houses and courtyards open to it, and each courtyard contains at least two houses, and there are at least two courtyards. And here, there are houses but there are no courtyards, and therefore the standard halakhot of a closed alleyway do not apply. However, if that is the case, when they did not join the courtyards with the houses too, let us consider these houses as though they were sealed, because their residents may not carry from their houses into the courtyards, and the houses should be considered irrelevant. Therefore, in that case too, there are courtyards but there are no houses.
Rachi non traduit
בתים וחצרות. שני בתים פתוחים לשתי חצרות שתים לכל חצר ושתי חצרות פתוחות למבוי:
כמאן דסתימי דמי. דהא לגבי מבוי כמאן דסתימי הוו דהא חצרות מפסיקות בינתים שאין הבתים מוציאין להם:
אֶפְשָׁר דִּמְבַטְּלֵי לֵיהּ רְשׁוּתָא דְּכוּלְּהוּ לְגַבֵּי חַד. סוֹף סוֹף בַּיִת אִיכָּא בָּתִּים לֵיכָּא!
Traduction
The Gemara answers: In that case it is possible for them to renounce all of their property rights and transfer them to one person. Just as the residents of a courtyard can join together, thereby rendering it permitted to carry in the courtyard, they can also relinquish their property rights to a single resident. In that way, it is considered as though there is only one inhabited house in the courtyard, and it is therefore permitted to carry within the courtyard as well as between that particular house and the courtyard. The Gemara rejects this answer: Ultimately, even in that case, there is one house, yet there are not multiple houses, as it is possible to relinquish one’s privileges to only one homeowner and not to two. This would fail to meet the minimum requirement of two houses for the area to be considered a courtyard.
Rachi non traduit
אפשר דמבטלי. בני הבתים שבחצר רשות שיש להם בחצר לגבי חד מינייהו והוי כל החצר שלו ומותר להוציא מביתו לחצר:
סוף סוף בית איכא. בכל חצר בתים ליכא ורב בעי שני בתים לכל חצר:
Tossefoth non traduit
אפשר דמבטלי רשות כו'. וא''ת כי עירבו חצרות נמי עם בתים מצינן למימר שיש חצר למבוי כגון שביטלו אותו של חצר זה לרשות דכולהו שיש להם במבוי לבני חצר אחרת ויכולין לטלטל מן החצר למבוי הא לא בעי לאקשויי דאיכא למ''ד בעירובין (דף סו:) אין ביטול רשות מחצר לחצר ועוד דבלאו הכי פריך שפיר:
אֶפְשָׁר דְּמִצַּפְרָא וְעַד פַּלְגָא דְּיוֹמָא לְגַבֵּי חַד, מִפַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא וּלְפַנְיָא לְגַבֵּי חַד. סוֹף סוֹף בְּעִידָּנָא דְּאִיתֵיהּ לְהַאי, לֵיתֵיהּ לְהַאי? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִי גָּרַם לַחֲצֵרוֹת שֶׁיֵּאָסְרוּ — בָּתִּים, וְלֵיכָּא.
Traduction
The Gemara answers: It is possible to resolve this: From morning until midday they can relinquish their rights to one, and from midday until evening they can relinquish their rights to another, and as a result there will be two houses. The Gemara rejects this answer: Ultimately, at the time when this house has the ownership rights, that house does not have them, as at any point in time there is only one house from which it is permitted to carry into the courtyard. Rather, Rav Ashi said: The explanation that there are no houses and courtyards here is rejected, and the explanation is: What caused the courtyards to be prohibited? It is the presence of the houses. Had there been no houses, it would have been permitted to carry from the courtyards into the alleyway, since they are one domain according to Rabbi Shimon. And here, it is considered as though there are no houses. Therefore, it is permitted to carry in the alleyway.
Rachi non traduit
אלא אמר רב אשי. טעמא לאו משום בתים וחצרות פתוחות לתוכו הוא דרב בין עירבו בין לא עירבו מכיון דפתיחי שתי חצרות למבוי ושני בתים לכל חצר תורת מבוי עליו וניתר בלחי וקורה והיינו טעמא דכי עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי אסור לטלטל בו וכי לא עירבו שרי:
מי גרם לחצירות שיאסרו. על המבוי להצריכו שיתוף להוציא מן החצירות לתוכו:
בתים. הוא דגרמי לו דאי לאו משום בתים הוו להו חצרות ומבוי רשות אחת דרב דאמרה להא מלתא כר''ש סבירא ליה דאמר בעירובין (דף עד.) גג וחצר וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה ואמר רב עלה הלכה כר' שמעון והוא שלא עירבו בתים עם החצרות דלא שכיחי מאני דבתים בחצר הלכך לענין טלטול בתוכו נמי כי לא עירבו חצרות עם הבתים שרי דהוה להו כמו שנשתתפו בו דמי גרם לו למבוי ליאסר ולהצטרך לשיתוף בתים גרמו לו ואינם שהרי נסתלקו ממנו ומותר להוציא מן החצרות למבוי כאילו נשתתפו ובנשתתפו לא מספקא לן דמותר לטלטל בכולן:
Tossefoth non traduit
מפלגא דיומא לפניא. רב לטעמיה דאמר במסכת עירובין (דף סח:) מבטלין וחוזרין ומבטלין:
מי גרם לחצרות. אנן קי''ל דאפילו עירבו חצרות עם בתים מותר לטלטל דהא רב דאסר בעירבו לטעמיה דפסיק כרבי שמעון דוקא בלא עירבו אבל רבי יוחנן פסיק כר''ש בין עירבו בין לא עירבו וכר' יוחנן קי''ל:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא לַכֹּל אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁירֵי מִצְוָה דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם חוֹבַת הַיּוֹם הֵן, וְלֹא לְמָדָן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא מִגְּזֵירָה שָׁוָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִין לְמַכְשִׁירֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁדּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת? — נֶאֶמְרָה הֲבָאָה בָּעוֹמֶר, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאָה בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. מָה הֲבָאָה הָאֲמוּרָה בָּעוֹמֶר — מַכְשִׁירִין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אַף הֲבָאָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם — מַכְשִׁירִין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.
Traduction
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Eliezer did not say with regard to all mitzvot that actions that facilitate performance of a mitzva override Shabbat. This is not a fixed principle with regard to preparations for all mitzvot. Rather, each case must be considered on its own merits, and proof must be cited that this principle applies to a specific mitzva. As the two loaves offered on the festival of Shavuot are an obligation of that day, and Rabbi Eliezer only learned that the activities that facilitate their sacrifice override Shabbat from a special verbal analogy. As it was taught in a baraita, Rabbi Eliezer says: From where is it derived that the actions that facilitate the offering of the two loaves override Shabbat? The term bringing is stated in the verse with regard to the omer offering, and the term bringing is stated with regard to the two loaves. Just as in the case of the bringing stated with regard to the omer, all the actions that facilitate its offering override Shabbat, as the reaping of the omer, which facilitates its offering, overrides Shabbat, so too, in the case of the bringing stated with regard to the two loaves, actions that facilitate its offering override Shabbat.
Rachi non traduit
לא לכל אמר רבי אליעזר. לא בכל מכשירי מצוה אמר כן ולקמן מפרש הי מכשירי מצוה אתא למעוטי:
שתי הלחם. דעצרת חובת יום הן ואין לאחרן עד למחר:
ולא למדן רבי אליעזר. דאפייתם תדחה שבת אלא בגזירה שוה ואי בכל מכשירי מצוה שעיקר המצוה נוהגת בשבת אמר מכשיריה כמותה למה לי גזירה שוה:
מה הבאה האמורה בעומר מכשיריה. דהיינו קצירה טחינה והרקדה שלה דוחין את השבת כדאמרינן במנחות (דף עב.) בחריש ובקציר תשבות מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קצירת העומר שהיא מצוה:
Tossefoth non traduit
לא לכל אמר רבי אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת. לקמן מפרש דאתא למעוטי ציצית ומזוזה וה''פ לא כל מצות הנוהגות בשבת אמר ר' אליעזר שמכשירין ידחו שבת שהרי שתי הלחם כו' ומשמע לכאורה דאי לא דאשכחן דמצריך ר' אליעזר ג''ש הוה גמרינן לציצית ומזוזה ממילה ונימא דמכשיריה דחו שבת ותימה הוא היכי שייך למילף ציצית ומזוזה ממילה דמילה דין הוא דמכשיריה דוחין שבת דהיא עצמה דוחה שבת אבל ציצית ומזוזה אין במצותן דחיית שבת:
מוּפְנֵי. דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לָעוֹמֶר, שֶׁכֵּן אִם מָצָא קָצוּר — קוֹצֵר, תֹּאמַר בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאִם מָצָא קָצוּר — אֵינוֹ קוֹצֵר. לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֵי: מִכְּדֵי כְּתִיב ''וַהֲבֵאתֶם אֶת עוֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן'', ''מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
Traduction
With regard to this verbal analogy the Gemara comments: It must be that those terms are free, i.e., they are superfluous in their context and therefore available for the purpose of establishing a verbal analogy. As, if they are not free, the verbal analogy can be logically refuted, as it is possible to say: What is unique to the omer? That if one found reaped barley one must nevertheless reap more barley for the sake of the mitzva. Can you say the same with regard to the halakhot of the two loaves, where it is taught that if one found reaped grain one need not reap additional grain for the sacrifice? Apparently, the halakhot of the offering of the two loaves are not parallel to those of the omer. The same might be true with regard to actions that facilitate the performance of the mitzva. In truth, the verse is free for establishing the verbal analogy. The Gemara explains: Since the verse already states: ''When you come to the land that I am giving to you, and you reap its harvest, then you shall bring the sheaf [omer], the first of your harvest to the priest'' (Leviticus 23:10), when the verse restates, ''And you shall count for yourselves from the morrow after the day of rest, from the day you have brought the sheaf of the waving, seven whole weeks they shall be'' (Leviticus 23:15), why do I need this repetition? Conclude from this that the additional statement is there to render the term ''bringing'' free for establishing a verbal analogy.
Rachi non traduit
שכן מצא קצור. שלא לשם עומר מצוה לקצור לשמה דכתיב וקצרתם והבאתם הלכך קצירה גופיה מצוה היא תאמר בשתי הלחם שלא נאמר בהן קצירה:
לאי. באמת:
Tossefoth non traduit
תאמר בשתי הלחם שאם מצא קצור אינו קוצר. תימה מאי קא פריך דהיא גופה נילף מינה מה העומר שאף על פי שמצא קצור קוצר אף שתי הלחם אם מצא קצור קוצר ונילף מינה תרתי מכשירין וקצירה ותירץ ר''ת דהא לא דמי דנילף מינה קצירה שהרי בעצרת יהיו כל החיטין והשעורין קצורים ולא משמע דאתיא ג''ש אלא מכשירין דדחו שבת א''נ י''ל דהא לא מצי למימר נילף קצירה דמהיכא נפקא לן קצירת העומר דדחיא שבת מדכתיב בחריש ובקציר תשבות כדדרשינן במנחות בשילהי ר' ישמעאל (מנחות דף עב.) מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קצירת העומר שהיא מצוה וגלי רחמנא דליכא למילף אלא לגבי העומר דכתיב ביה נמי קציר ולא לגבי שתי הלחם דלא כתיב בהו קציר ועל כרחיך ודאי היינו טעמא דיליף גבי עומר קצירה משום דכתיב ביה קציר דאי לאו הכי מ''ש דיליף טפי גבי עומר מגבי שתי הלחם דהכא נמי נימא יצא קצירת שתי הלחם שהיא מצוה:
וְאַכַּתִּי: מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד לְמֵידִין וּמְשִׁיבִין! ''תָּבִיאוּ'' רִבּוּיָא הוּא.
Traduction
And yet there is still a difficulty: The verbal analogy is free only from one side, as only the verse that mentions bringing in the context of the omer offering is superfluous in its context, and we heard Rabbi Eliezer, who said with regard to a verbal analogy that it is only free from one side, that one can derive from it, and one can also refute it logically. The Gemara answers: There is a superfluous usage of the term with regard to the two loaves as well, as in the verse: ''From your dwelling places you shall bring the loaves of waving of two tenth parts of an ephah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven for first-fruits unto the Lord'' (Leviticus 23:17) the phrase: ''You shall bring'' is an amplification. Since it was mentioned in the previous verse it is superfluous in its context. Consequently, the verbal analogy is available from both sides.
Rachi non traduit
מצד אחד. הבאה דעומר מופנה הבאה דשתי הלחם אינה מופנה דצריכה לגופה:
ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר. גזירה שוה שאינה מופנה משני צדדיה אלא מצד אחד למדין ממנה אם אין להשיב אבל אם יש להשיב משיבין ובמסכת יבמות בפרק מצות חליצה שמעינן ליה דאמר הכי דקתני חליצה בשמאל פסולה ורבי אליעזר מכשיר דלא יליף רגל רגל ממצורע ופרכינן ור' אליעזר לא יליף ממצורע והא תניא ר''א אומר מנין לרציעה שהיא באוזן ימנית נאמר כאן אוזן ונאמר להלן אוזן וכו' ומשנינן אזן אזן מופנה רגל רגל לא מופנה והאי לאו מופנה דקאמרינן משני צדדין קאמר דרגל דכתיב בחליצה איצטריכא לגופה אבל מצד אחד מופנה הוא דפרשת מצורע מופנה הוא ההיא דעני דכולהו כתיבין במצורע עשיר:
תביאו ריבויא הוא. דהא אוהקרבתם מנחה חדשה סמיך ומצי למיכתב ממושבותיכם לחם תנופה ותביאו יתירה הוא:
לְמַעוֹטֵי מַאי, אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי לוּלָב — וְהָתַנְיָא: לוּלָב וְכָל מַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי סוּכָּה — וְהָתַנְיָא: סוּכָּה וְכָל מַכְשִׁירֶיהָ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי מַצָּה — וְהָתַנְיָא: מַצָּה וְכָל מַכְשִׁירֶיהָ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי שׁוֹפָר — וְהָתַנְיָא: שׁוֹפָר וְכָל מַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר!
Traduction
The Gemara poses a question with regard to Rabbi Yoḥanan’s statement: Rabbi Eliezer did not say with regard to all mitzvot that actions that facilitate performance of a mitzva override Shabbat; to exclude actions that facilitate the performance of what mitzva was he referring?
If you say that it was to exclude actions that facilitate the performance of the mitzva of taking the palm branch [lulav] and the other three species on the festival of Sukkot, wasn’t it taught in a baraita: The mitzva of lulav and all its facilitators override Shabbat; this is the statement of Rabbi Eliezer?
Rather, say that it comes to exclude the mitzva to dwell in a sukka on Sukkot. Wasn’t it taught in a baraita: The mitzva of sukka and all its facilitators override Shabbat; this is the statement of Rabbi Eliezer?
Rather, say that it comes to exclude the mitzva to eat matza on Passover. Wasn’t it taught in a baraita: The mitzva of matza and all its facilitators override Shabbat; this is the statement of Rabbi Eliezer?
Rather, say that it comes to exclude the mitzva to sound the shofar on Rosh HaShana. But wasn’t it taught in a baraita: The mitzva of shofar and all its facilitators override Shabbat; this is the statement of Rabbi Eliezer?
Rachi non traduit
למעוטי מאי. הא דאמר רבי יוחנן לעיל לא לכל אמר רבי אליעזר למעוטי הי מכשירים אתי דלא דחי שבת:
וכל מכשיריו. כגון לקוצצו מן המחובר:
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לְמַעוֹטֵי צִיצִית לְטַלִּיתוֹ וּמְזוּזָה לְפִתְחוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וְשָׁוִין שֶׁאִם צִיֵּיץ טַלִּיתוֹ וְעָשָׂה מְזוּזָה לְפִתְחוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב.
Traduction
Rav Adda bar Ahava said: The statement of Rabbi Yoḥanan comes to exclude attaching ritual fringes to his garment and affixing a mezuza to the doorway, which do not override Shabbat. The Gemara notes that that was also taught in a baraita: And they, Rabbi Eliezer and the Rabbis, agree that if one attached ritual fringes to his garment on Shabbat, and similarly, if one affixed a mezuza to his doorway on Shabbat, that he is liable.
Rachi non traduit
למעוטי ציצית. שלא יתלנה בטליתו בשבת כדמפרש טעמא ואזיל:
Tossefoth non traduit
ושוין שאם צייץ טליתו כו' מ''ט כו'. תימה מה צריך טעם לזה אלא משום דלא אשכחן דרבינהו קרא דכל אינך מצרכינן קרא לקמן דלא גמרי מהדדי ומיהו יש לומר דאיכא למילף ציצית ומזוזה מסוכה דמאי פרכת שכן נוהגת בלילות כבימים מזוזה נמי נוהג בלילות כבימים וכן ציצית לרבנן דפליגי עליה דרבי שמעון בפרק התכלת (מנחות דף מג.) דלא דרשי וראיתם אותו פרט לכסות לילה אלא פרט לכסות סומא ולהאי טעמא דפרישית דמסוכה יליף צריך לומר דציצית אם עבר זמנה בטלה דאי לאו הכי איכא למפרך מה לסוכה שכן אם עבר זמנה בטלה דמסתבר דמילה אם עבר זמנה לא בטלה שאותה מילה עצמה שהוא מיחייב בשמיני הוא עושה בתשיעי שאם מל בשמיני לא היה חוזר ומל בתשיעי אבל סוכה ציצית ומזוזה בכל יומא מיחייב בהן אפילו קיימם היום חייב לקיימם למחר הלכך כשעבר היום ולא עשאם מצות היום לא יקיים עוד לעולם ואם תאמר ומסוכה היכי מצי למילף וכן כל הנך דלקמן דפריך ניכתוב רחמנא בהאי וניתי הנך וניגמרו מיניה אדרבה נגמר מכיבוד אב ואם ומבנין בית המקדש דלא דחו שבת כדאיתא בפ''ק דיבמות (דף ו.) וי''ל דהכא הכי גמרי מה מצינו בהנך שמצות נוהגות בשבת ומכשיריה דחו שבת אף כל שמצות נוהגות בשבת מכשיריה דחו שבת הלכך לא שייך למילף מכיבוד דהיינו המצוה עצמה ולא מכשיריה דשחוט לי בשל לי היינו כיבוד עצמו כשמתקן לו מאכלו והבנין נמי הוי מצוה אחת שצוה הקדוש ברוך הוא לבנות בית המקדש:
מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, מִדְּאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן,
Traduction
The Gemara asks: What is the reason that Rabbi Eliezer concedes that actions that facilitate the performance of these mitzvot do not override Shabbat? Rav Yosef said: Because they have no fixed time and these mitzvot need not be performed on Shabbat. Abaye said to him: On the contrary, from the fact that they have no fixed time,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source